מסמכים רשמיים (כפסקי דין) ותעודות אשר נדרשים לצורך הגשתם לרשויות או למוסדות מסוימים בחו"ל מחייבים את האישור הנוטריוני לאחר תרגומם מעברית לכל שפה אחרת. כך, לדוגמה, אדם המעוניין ללמוד בחו"ל, יידרש להוכיח את קיומם ואמיתותם של מספר מסמכים רשמיים כתעודת הבגרות, תעודת לידה, תעודות המעידות על לימודים מקצועיים וכד'. המסמכים הללו, כתובים בעברית, ולכן, כמות שהם, הם אינם יכולים להוות אסמכתה תקפה למוסדות בחו"ל הדורשים אותם. כאן, יידרש תרגום נוטריוני מעברית לשפת מדינת היעד, ולרוב, תידרש גם חתימת אפוסטיל. סוג נוסף של תרגום נוטריוני הוא תרגום הנעשה משפה זרה לעברית. אף סוג זה של תרגום דורש אישור נוטריוני על מנת להוכיח את אמיתותו לצורך הגשתו למוסדות הדורשים זאת.
מהם התנאים בהם נוטריון יכול לאשר נכונותו של תרגום נוטריוני?
כתנאי בסיס, על הנוטריון המאשר לשלוט בשתי השפות – השפה בה נכתב המסמך המקורי והשפה אשר אליה מתורגם המסמך. התרגום, לכשעצמו, עשוי להיעשות על ידי הנוטריון או על ידי איש מקצוע אחר, אולם על הנוטריון המאשר לשלוט בשתי השפות כדי לאשר כי התרגום מדויק ותואם למסמך המקור. במקרים בהם הנוטריון אינו בקיא באחת משתי השפות שאותן הזכרנו ועדיין נדרש אימות התרגום, הנוטריון עשוי לאשר בחתימתו את הצהרתו של המתרגם המצהירה כי הוא (המתרגם) בקיא ושולט בשתי השפות, וכי התרגום המוגש מדויק ותואם למסמך המקור.
מדוע נדרש למסמכים מסוימים גם אישור תרגום נוטריוני?
זאת, מאחר ורק לאישור הנוטריוני על נכונות התרגום, התוקף לאשר כי מדובר בתרגום התואם למקור, ומשכך, על פי החוק הישראלי, אישור כזה מהווה את הראיה הקבילה בהליך משפטי. זוהי הסיבה לכך כי אותם מוסדות / רשויות שדורשים אישור מתורגם רשמי, דורשים כי יוצג גם האישור הנוטריוני הנלווה לתרגום ומאשר את נכונותו. למרות שניתן לעשות תרגום נוטריוני כמעט לכל מסמך, מרבית המסמכים והתעודות אשר דורשים הליך זה מוגשים לגופים ציבוריים, רשמיים או מוסדיים, אשר מבקשים הוכחה תקפה לאמינותם של המסמכים המוגשים להם.