צוואה

עריכת צוואה, היא, אולי, אחד הצעדים החכמים ביותר אותם יכול אדם לבצע בימי חייו, על מנת להסדיר את ענייני עזבונו לאחר מותו ולוודא כי כל רכושו שנצבר יועבר ליורשיו על פי העדפתו. במרבית המקרים, מדובר במהלך המשפטי האחרון אותו מבצע המצווה בחייו, ולכן, בין שאר הסיבות, לעריכת הצוואה על פי חוק הירושה קיים משקל משמעותי למדי.

מה הן הדרכים לערוך צוואה תקפה וקבילה?

חוק הירושה הישראלי מפרט ארבע דרכים שונות אשר מאפשרות עריכת צוואה שלה תוקף משפטי בישראל. הדרכים הללו הן עריכת צוואה בכתב, עריכת צוואה שבעל פה, עריכת צוואה בפני עדים וצוואה בפני רשות. לכל אחד מהאופנים הללו קיימים חסרונות, יתרונות, ואפשרות התנגדות או פסילתה של הצוואה בשל אי עמידת עריכתה בהוראות החוק הרלוונטיות. סעיף 22 לחוק הירושה קובע כי ניתן לערוך צוואה המוגדרת "בפני רשות" מול אחד מהבאים – שופט, רשם ירושות, רשם בית משפט או חבר בית דין דתי. כצוואה נוטריונית מוגדרת צוואה אשר נערכת בפני נוטריון, אשר מעמדו, לצורך עניין זה, הוא כשל מעמדו של שופט.

מהם יתרונותיה של צוואה נוטריונית על פני הצוואות השייכות לסוגים האחרים?

על פי החוק, בכל הנוגע לעריכת צוואות בפני הרשות, דינו של נוטריון זהה לדין שופט. כלומר, בזאת, ניתנות בידיו של הנוטריון סמכויות הזהות לאלו של השופט, והמשתמע מכך, כי על פי חוק הנוטריונים, אישור נוטריון מהווה ראיה שלה משקל משמעותי ורב בהליכים המשפטיים, אף ללא צורך בהצגת ראיות נוספות, מה שמהווה יתרון משמעותי מבחינת תוקפה של הצוואה, קבילותה והאפשרות להזים התקפה עתידית עליה, תוך ניסיון להביא לפסילתה. קבילותה של צוואה מסוג זה, רק לעיתים רחוקות מוטלת בספק, מה גם שהדרישות הנלוות אליה אינן מרובות והופכות אותה לגמישה יותר. לדוגמה, היא אינה נדרשת להיערך בכתב ידו של האדם המוריש, אינה דורשת עדים ופגמים מסוימים בה אינם עלולים להביא לפסילתה. הגמישות המושגת בזכות חתימה על צוואה נוטריונית בפניו של נוטריון היא כמעט אין סופית, ולכן, סוג זה של צוואה נחשב לסוג הצוואה המועדף בישראל.

נגישות